הסיור הזה מתקיים בצרפתית או באנגלית בלבד. הדף הזה מתורגם כדי לאפשר לכם לבחור את הסיור ולהזמין אותו; ביום הסיור המלווה שלכם ידבר בצרפתית או באנגלית, בהתאם למה שתציינו בבקשתכם.
העיקרון נשען על שני כיוונים. מצד אחד היוצאים: פריז בהיסטוריה של ארצכם, ההסכמים שנחתמו כאן, הרעיונות שיצאו מכאן, ובני עמכם ששינו את ארצם מתוך חדר פריזאי. מצד שני הבאים: אלה שנשארו ונעשו פריזאים, שהגיעו עם מזוודה אחת ויצאו מכאן אחרי שהותירו סימן בעיר. אתם בוחרים את הקהילה ואחר כך את הכיוון; אצל כמה קהילות כל החומר נכנס לסיור משולב אחד. הסיור פרטי, 115 אירו לאדם, מחיר מנחה הכולל את כל המסים, בצרפתית או באנגלית, משעתיים וחצי עד שלוש שעות. המחיר הסופי יאושר לכם בכתב לפני כל תשלום.
בריטים: ילד בן עשר, מלך אנגליה, שהוכתר למלך צרפת בנוטרדאם ב-16 בדצמבר 1431, מרי סטיוארט שגדלה בחצר המלוכה הצרפתית ונישאה ליורש העצר בנוטרדאם ב-1558, אוסקר ויילד שמת ברחוב דה בוז-אר ב-1900. גרמנים: מרקס, שהתגורר ברחוב ואנו, פגש את אנגלס בפריז ב-28 באוגוסט 1844 ולא נפרד ממנו עוד, ואגנר שנשרק ב-1861 כשהטנהויזר שלו התמודד עם האופרה של פריז, היינה שחי בפריז 25 שנים עד מותו ב-1856. איטלקים: שתי מלכות שבאו מפירנצה ושלטו בצרפת, לולי, בן פירנצה שנעשה ממונה על המוזיקה של המלך ואבי הטרגדיה המוזיקלית, מודיליאני בצומת ואוון. ספרדים: פיקאסו בבאטו-לאוואר, גרניקה שצויר ברחוב גראן-זוגוסטן ב-1937, ולה נואבה שנכנסה ראשונה לפריז המשוחררת. סקנדינבים: סטרינדברג והאינפרנו הפריזאי שלו, מונק בסלון העצמאים ב-1896 וב-1897, שושלת שוודית שצמחה ממרשל של נפוליאון. רוסים: הבלט הרוסי של 1909, המהומה בבכורת פולחן האביב ב-1913, ורחוב דארו של הרוסים הלבנים.
אמריקנים: לפאייט הקבור בפיקפוס תחת עפר שהובא מבנקר היל, והדור האבוד של רחוב אודאון. ברזילאים: המשלחת האמנותית הצרפתית שיצאה לריו ב-1816, וילה-לובוס ושבע שנותיו הפריזאיות מ-1923 ואילך, נימאייר, שהשרטוט שלו מ-1965 הוליד את מטה המפלגה הקומוניסטית בכיכר קולונל-פאביין, המאוכלס מאז 1971. ארגנטינאים: בואנוס איירס שתוכננה בסגנון צרפתי, 33 שנותיו הפריזאיות של קורטאסר, מ-1951 ועד מותו ב-1984, וקברו בבית הקברות של מונפרנאס, שעליו הקוראים מניחים עד היום ציורים של משחק קלאס, ופיאצולה, שנדיה בולנז'ה החזירה אותו אל שורשיו שלו. מקסיקנים: ההרפתקה המקסיקנית של נפוליאון השלישי, דייגו ריברה בין דייריה של לה ריש, פרידה קאלו שהציגה בפריז ב-1939.
יפנים: פוז'יטה, הדמות היפנית של אסכולת פריז, ואחריו קנזו טאקדה, איסיי מיאקה, האנאה מורי, המעצבת האסייתית הראשונה שהתקבלה לאוט קוטור הפריזאית ב-1977, ויוג'י יאמאמוטו. סינים: הסטודנטים-פועלים של שנות העשרים של המאה ה-20, לוח זיכרון ברחוב גודפרואה, השכונה האסייתית ברובע ה-13. קוריאנים: ביתן של קוריאה בשאן דה מארס בתערוכה העולמית של 1900, ההופעה האחרונה של המדינה המאוחדת בתערוכה בין-לאומית, ואחר כך לי אופאן, שהגיע לביאנלה של פריז ב-1971 ומאז עובד בין יפן לפריז. הודים: ציוריו של טאגור שהוצגו בפריז במאי 1930, ביוזמתה של הארגנטינאית ויקטוריה אוקאמפו, פסאז' ברדי, ותהלוכת גאנש שחוצה את צפון פריז בסוף הקיץ. וייטנאמים, קמבודים ולאוסים: חדר בלי חימום בסמטת קומפואן, מ-1921 עד 1923, ואחר כך הרובע ה-13 שאחרי 1975. מגרבים: בורגיבה שלמד משפטים בפריז מ-1924 עד 1927, “הכוכב הצפון-אפריקאי” שנוסד בפריז ב-1926, ושכונת גוט ד'אור. ערבים ממדינות המפרץ: המכון לעולם הערבי, שנוסד ב-1980 בידי צרפת ו-18 מדינות ערביות, ובניינו מ-1987 על גדת הסן. ואם הקהילה שלכם חסרה ברשימה, בקשו אותה.
התחנות שלהלן הן דוגמאות, שנלקחו מכמה סיורים. לפי הקהילה וכיוון ההיסטוריה שתבחרו, סיור של שעתיים וחצי עד שלוש שעות כולל ארבע או חמש מהן, באותו אזור של פריז, והמסלול נסגר יחד איתכם לפני היציאה. היציאה והחזרה הן באותה נקודה עצמה, ברובע ה-7, שם תקבלו את האופניים ושם תחזירו אותם: המסלול המעגלי הוא 12 עד 18 קילומטר לפי האזור. לשום מקום איננו נכנסים פנימה, ושום דמי כניסה ושום צריכה אינם כלולים במחיר.